יעקב המאירי מורה לפיזיקה

לא מוצא סרט ב נטפליקס - הקפה מתקרר! בימי החורף הקרים אני אוהב לשתות נס קפה, מכין לי ספל חם יושב בסלון שלי מרים רגליים ומחפש מה לצפות ב- Netflix , כמו כולם אני מחפש סרט או סדרה רואה מספר קדימונים  (טריילר) ומתחיל בצפיה. לוגם לגימה ראשונה ומגלה להפתעתי כי המשקה שטרחתי להכין כבר התקרר. אז מה עושים עכשיו... ניסוי? ע"י יישום פשוט ואלגנטי אפשר ללמד תלמידים מהו מעבר חום בין גופים בטמפרטורות שונות ובהשפעת הפרש הטמפרטורות על קצב מעבר החום. בעזרת ניסוי פשוט ניתן לפתור את הבעיה ולגלות חוק מדעי חדש שנלמד במסגרת לימודי פיזיקה. אז איך שואלים את השאלה הנכונה ואיך מציגים את זה בצורה מדעית בכיתה? ניסוי לגלות את התשובה לחידה השבוע תלמידי קיבלו משימה, להכין ספל קפה עם חלב אבל עם טוויסט, האם להכין נס קפה עם החלב לחפש סרט בנטפליקס ואז לשתות אותו, או להוסיף את החלב אחרי שמצאת את הסרט המתאים לערב חמים בבית. " מה ישאיר את הקפה חם יותר?"  לפני שנגשים למשימה יש לתכנן ניסוי מדויק, שימוש בכלים מתאימים, להסיק מסקנות מניתוח נתונים ועל הדרך לגלות חוק טבע. ציוד נדרש; 2 כוסות מעבדה, 2 מ...

האם יש קשר בין זמן למסה? פעילות כיתות ז' בסימן חנוכה. במסגרת שיעור מצויינות בבית ספר אורט אפרידר  אשקלון תלמידים חקרו את הקשר הלינארי ומשמעות ירידת המסה בזמן בערת נר. כאשר החומר הפעיל בנר,  פרפין , משנה את מצב הצבירה שלו ממוצק בשעוות הנר ואז לנוזל ולבסוף גז. הנר מאבד ממסתו לסביבה. ע"י חקר פשוט בעזרת שעון עצר ומאזניים ניתן לבחון קשר זה ולבסוף לקבל שערוך כמה זמן יקח לנר להכבות. נחקר מדעי - קשר בין זמן למסה (חידת הנר) במסגרת הניסוי תלמידים מדדו את מסת הנרות לפני הדלקתם וביצעו מדידות מסה בזמן הבערה באופן קצוב, את התוצאות רשמו בטבלה ולאחר מכן ב גליון אלקטרוני בכדי לקבל " קו מגמה ". תוצאות הניסוי מראים כמה זמן ידלק כול נר לפי צורתו, מספר הפתילים שלו ומסתו. שימושים נוספים; ציור שנתות על הנר כדי למדוד בעזרתו זמן, או כמחליף לשעון חול. גרף בערת נר לאורך זמן לצורך מדידת זמן בערת הנר אין צורך בהדלקתו עד שייכבה. בעזרת גליון אלקטרוני וקביעת קו מגמה ניתן לשערך ע"פ מסת הנר וצורתו כמה זמן עד שיאבד ממסתו וכתוצאה מכך יכבה.   לקוח מתוך חידת הנר הבוער

במקום לסבול מהחום הכבד בימים חמים כמו אילו מאוד קשה להסתדר בלי מזגן מחובר 24/7, כל כך חם שמרגישים שעוד רגע אנחנו "נמסים". אז לא כל כך מהר זה קורה צריך טמפרטורת קיצון ולכל סוג של חומר יש את טמפרטורת הקיצון שלו לשינוי מצב צבירה (מוצק לנוזל - התכה, נוזל לגז - אידוי)  כמות החום הדרושה לשינוי מצב הצבירה בנקודת הרתיחה ובנקודת ההיתוך נקראת חום כמוס . שינוי במצבי צבירה וחום כמוס קל מאוד לבדוק זאת בניסוי פשוט שכולם מכירים, בכמה מעלות מים קופאים או רותחים? אז התשובה דיי פשוטה רתיחה ב 100 מעלות צלזיוס וקיפאון ב 0 מעלות צלזיוס. ואם ממשיכים לחמם או לקרר, הטמפרטורה במים תישאר בנקודות קיצון אילו ללא שינוי, אך באותו הזמן  המים יהיה בשני מצבי צבירה (עד לשינוי מצב צבירה מלא שבו ניתן לשנות שוב את הטמפרטורה ע"פ הגרף )! למעשה  ניתן להסיק שחום וטמפרטורה הן 2 תכונות פיזקליות שונות. אז במקום להתלונן על השרב הכבד תשארו במזגן או פשוט תלכו לים להתקרר קצת.