יעקב המאירי מורה לפיזיקה

קיימות - "היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן". אבל לא רק, אנו כתושבי כוכב הלכת הקטן שלנו מבינים היום כי בכדי לשמור עליו, עלינו לפעול מבחינ ה סביבתית, כלכלית וחברתית. תלמידי אורט אפרידר באשקלון יצאו לסיור בחווה חקלאית אורבנית - ירוק בעיר הממוקמת על גג דיזינגוף סנטר ללמוד ולהתנסות. דיזינגוף סנטר - לא רק חנויות על הגג מצאנו חווה חקלאית אשר הצמחים בה גדלים אך ורק על מצע של מים ללא אדמה. גידול בשיטה זו נקרא גידול בשיטה הידרופונית , בגידול זה הצמחים מקבלים את התזונה שלהם ישירות מהמים ללא צורך בשטח אדמה וכך ניתן למעשה להקים חווה מסוג זה בכל מקום ובכל קנה מידה - מעדן החלון במטבח ועד גגות שלמים של בניינים, והיישום מאפשר גידול ביתי, איכותי, בעל ערך תזונתי גבוה וללא תיווך מהחקלאי לצרכן. על גגות תל אביב רפסודות גידול  קיימת עליה בגידול אורבני למטרת רווח או כפעילות פנאי ובאמצעים טכנולוגים פשוטים יחסית ניתן לייצר מזון בעלות נמוכה לתושבי העיר. התלמידים נחשפו לגישה ולשיטות השונות לגידול תלוי בשטח הקיים. המערכת הבסיסית היא מערכת בה הצמח מונח על גבי המים ברפסודו...

האם יש קשר בין זמן למסה? פעילות כיתות ז' בסימן חנוכה. במסגרת שיעור מצויינות בבית ספר אורט אפרידר  אשקלון תלמידים חקרו את הקשר הלינארי ומשמעות ירידת המסה בזמן בערת נר. כאשר החומר הפעיל בנר,  פרפין , משנה את מצב הצבירה שלו ממוצק בשעוות הנר ואז לנוזל ולבסוף גז. הנר מאבד ממסתו לסביבה. ע"י חקר פשוט בעזרת שעון עצר ומאזניים ניתן לבחון קשר זה ולבסוף לקבל שערוך כמה זמן יקח לנר להכבות. נחקר מדעי - קשר בין זמן למסה (חידת הנר) במסגרת הניסוי תלמידים מדדו את מסת הנרות לפני הדלקתם וביצעו מדידות מסה בזמן הבערה באופן קצוב, את התוצאות רשמו בטבלה ולאחר מכן ב גליון אלקטרוני בכדי לקבל " קו מגמה ". תוצאות הניסוי מראים כמה זמן ידלק כול נר לפי צורתו, מספר הפתילים שלו ומסתו. שימושים נוספים; ציור שנתות על הנר כדי למדוד בעזרתו זמן, או כמחליף לשעון חול. גרף בערת נר לאורך זמן לצורך מדידת זמן בערת הנר אין צורך בהדלקתו עד שייכבה. בעזרת גליון אלקטרוני וקביעת קו מגמה ניתן לשערך ע"פ מסת הנר וצורתו כמה זמן עד שיאבד ממסתו וכתוצאה מכך יכבה.   לקוח מתוך חידת הנר הבוער

כיתה בכף היד - החממה של אורט אתמול התקיים מפגש קהילת  החממה של אורט  GEG TECH בנושא Google Classroom, במסגרת המפגש מורים מתחומי ידע שונים, קיבלנו הדרכה לשימוש בכלי Google Classroom  וישומו בכיתות הלימוד בזמן השיעור ומחוצה לו. יוזמה בינלאומי של חברת גוגל בתחום החינוך ללוות אנשי חינוך ופדגוגיה וקידומם להווה הטכנולוגי מתוך הגישה כי טכנולוגיה יכולה להתממשק לכל תחום דעת. החממה של אורט מספקת תמיכה בשילוב כלים אילו אל ההוראה היומיומית כדי לאפשר ארגון למידה והקלה במגוון שיטות ההוראה הקימות. במסגרת מפגש הקהילה למדנו על פתיחת כיתה ב-Google Classrom הזמנת תלמידים ומורים נוספים לכיתה, מתן מטלות ויצירת קשר עם תלמידים. הכלי מאוד ידידותי וקל לשימוש, ניתן לעבוד איתו בזמן השיעור, לעבודה בבית, ביצוע משימות הערכה ופורום בין התלמידים הכוללים שליטה מלאה של המורה על התוכן כמנהל הכיתה. בהתקנת אפליקציה בטלפון החכם או בשימוש במחשב אישי ניתן לגשת לכיתת הלימוד לענות על שאלות והגיש עבודות. הכלי מייצר תיקיה משותפת בענן של גוגל Googole Drive  ומאפשר שיתוף קבצים בין תלמדי הכיתה; מסמכים, ...

במקום לסבול מהחום הכבד בימים חמים כמו אילו מאוד קשה להסתדר בלי מזגן מחובר 24/7, כל כך חם שמרגישים שעוד רגע אנחנו "נמסים". אז לא כל כך מהר זה קורה צריך טמפרטורת קיצון ולכל סוג של חומר יש את טמפרטורת הקיצון שלו לשינוי מצב צבירה (מוצק לנוזל - התכה, נוזל לגז - אידוי)  כמות החום הדרושה לשינוי מצב הצבירה בנקודת הרתיחה ובנקודת ההיתוך נקראת חום כמוס . שינוי במצבי צבירה וחום כמוס קל מאוד לבדוק זאת בניסוי פשוט שכולם מכירים, בכמה מעלות מים קופאים או רותחים? אז התשובה דיי פשוטה רתיחה ב 100 מעלות צלזיוס וקיפאון ב 0 מעלות צלזיוס. ואם ממשיכים לחמם או לקרר, הטמפרטורה במים תישאר בנקודות קיצון אילו ללא שינוי, אך באותו הזמן  המים יהיה בשני מצבי צבירה (עד לשינוי מצב צבירה מלא שבו ניתן לשנות שוב את הטמפרטורה ע"פ הגרף )! למעשה  ניתן להסיק שחום וטמפרטורה הן 2 תכונות פיזקליות שונות. אז במקום להתלונן על השרב הכבד תשארו במזגן או פשוט תלכו לים להתקרר קצת.