יעקב המאירי מורה לפיזיקה

הכנות מראש לאיש לא היה מושג מדוע ה" בוטלפליפ " (סיבוב בקבוק) של מייק סנטור בטקס הסיום שלו בשנת 2016 יהפוך למשהו וויראלי, אבל את הפיזיקה של הפעלול מאוד פשוט להסביר. קצת הכנות מראש; מומלץ להשתמש בבקבוק מים של חצי ליטר (500ml) מלא עד כשליש גובה (1/3) ע"י כך מרכז המסה של הבקבוק קרוב יותר לבסיס הבקבוק. כאשר הבקבוק מסתובב במהלך הזריקה לא כול הנוזל בתוכו נעם יחד עם הבקבוק, במקום זאת הוא מאט אותו (התמדה של הנוזל עם כיוון הזריקה אך עקב יכולת של הנוזל לזרום מטה מאט את התנועה הסיבובית)  . בעת התנועה הסיבובית באויר של הבקבוק (כאשר הבסיס בחלק התחתון) הנוזל נע חזרה מטה וכך מאט את הסיבוב. מרכז המסה שלו חוזר חזרה לחלק התחתון בבקבוק (כך כח הכבודה מושך את הבסיס מטה ביחס לחלק העליון שעדין מסתובב). בשלב האחרון כל הנוזל חוזר לבסיס וכך כח הכבידה למעשה מושך אותו כלפי מטה בצורה ישרה והוא יכול לנוחת על השולחן! 1. אחיזת הבקבוק, מרכז מסה וכח כבידה. 2. הנוזל נע בקצב שונה ומהבקבוק 3. שינו מהירות הבקבוק כתלות בנוזל 4. כח הכבידה במיטבו הפעלול ...

במקום לסבול מהחום הכבד בימים חמים כמו אילו מאוד קשה להסתדר בלי מזגן מחובר 24/7, כל כך חם שמרגישים שעוד רגע אנחנו "נמסים". אז לא כל כך מהר זה קורה צריך טמפרטורת קיצון ולכל סוג של חומר יש את טמפרטורת הקיצון שלו לשינוי מצב צבירה (מוצק לנוזל - התכה, נוזל לגז - אידוי)  כמות החום הדרושה לשינוי מצב הצבירה בנקודת הרתיחה ובנקודת ההיתוך נקראת חום כמוס . שינוי במצבי צבירה וחום כמוס קל מאוד לבדוק זאת בניסוי פשוט שכולם מכירים, בכמה מעלות מים קופאים או רותחים? אז התשובה דיי פשוטה רתיחה ב 100 מעלות צלזיוס וקיפאון ב 0 מעלות צלזיוס. ואם ממשיכים לחמם או לקרר, הטמפרטורה במים תישאר בנקודות קיצון אילו ללא שינוי, אך באותו הזמן  המים יהיה בשני מצבי צבירה (עד לשינוי מצב צבירה מלא שבו ניתן לשנות שוב את הטמפרטורה ע"פ הגרף )! למעשה  ניתן להסיק שחום וטמפרטורה הן 2 תכונות פיזקליות שונות. אז במקום להתלונן על השרב הכבד תשארו במזגן או פשוט תלכו לים להתקרר קצת.